פסק-דין בתיק פש"ר 169/06

            מבוא

1.         בפני בקשות גב' סמדר מור (להלן: "החייבת") ומר יוסף מור (להלן: "החייב") להכרזתם כפושטי רגל.

            רקע עובדתי

2.         ביום 17/8/06 ניתן צו כינוס לנכסי החייבת לפי בקשתה בגין חובות מוצהרים בסך של 811,745 ש"ח ל-16 נושים והושת עליה תשלום חודשי בסך של 200 ש"ח החל מיום 1/8/06.

            עד מועד עריכת חוות הדעת על ידי הכנ"ר הוגשו נגד החייבת 4 תביעות חוב בסך כולל של 738,009 ש"ח. לא נתבעו חובות בדין קדימה.

3.         ביום 29/7/07 ניתן צו כינוס לנכסי החייב על פי בקשתו בגין חובות מוצהרים בסך של 1,927,348 ש"ח ל- 20 נושים והושת עליו תשלום חודשי בסך של 500 ש"ח החל מיום 10/8/07.

            עד מועד עריכת חוות הדעת על ידי הכנ"ר הוגשו נגד החייב 14 תביעות חוב בסך כולל של 2,013,964 ש"ח מתוכן נתבע סך של 36,428 ש"ח בדין קדימה על ידי מס הכנסה וסך של 52,285 ש"ח בדין קדימה על ידי מע"מ.

4.         ביום 5/6/08 הגישו החייבים הצעת הסדר לפי סעיף 33 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה") במסגרתה הציעו לשלם את מלוא החובות בדין קדימה שיאושרו לפני החובות הרגילים וכן סך של 100,000 ש"ח מתוך החובות הרגילים שיאושרו, וזאת בארבעה תשלומים שווים ורצופים מדי חודש. הצעת החייבים נדחתה לאחר שרוב הנושים התנגדו לה.

5.         ביום 14/12/08 הגישו החייבים הצעת הסדר משופרת לפי סעיף 33 לפקודה במסגרתה הציעו לשלם סך של 350,000 ש"ח לחובות בדין קדימה וחובות רגילים, אולם גם הצעתם זו נדחתה על ידי הנושים.

            גרסת החייבים לנסיבות הסתבכותם הכלכלית

6.         החייבת טענה כי בשנת 1998 פתחה עם בעלה, החייב, סוכנות ביטוח בשם מור סמדר סוכנות לביטוח בע"מ, כאשר החייבת היתה בעלת מניה אחת בחברה ותפקידה התמצה בנושא הפקידותי ארגוני. לדברי החייבת לצורך הפעילות השוטפת של הסוכנות פתחו החייבים חשבונות בנק לצורך כך חתמו על ערבויות אישיות לטובת החברה כבעלי מניות. החייבת טענה כי לאחר שהחייב אובחן כסובל ממחלת העייפת (CFS) חלה הידרדרות קשה במצבם הכלכלי, כאשר הכנסותיהם פחתו והוצאותיהם נותרו בעינן. נטען,כי תפעול סוכנות הביטוח הצריך מימון רב לרבות למשכורות, שכירות, משרד, רכבים בליסינג, ציוד משרדי, ביטוחים ודלק. החייבת טענה כי מאחר והחייבים נוכחו לדעת כי אינם יכולים לשאת בנטל התשלומים נאלצו לסגור את המשרד ועברו לעבוד מביתם בראשון לציון. החייבת טענה כי הידרדרות נוספת במצבם ארעה לאחר שהמפקח על הביטוח שינה החל מיום 1/1/04 את רמת העמלות והתגמול בפוליסות ביטוח אשר היו מקור ההכנסה העיקרי של המשרד. לטענת החייבת בשל המצב הכלכלי ובמסגרת ניסיון נוסף לצמצם את הוצאותיהם עברו להתגורר בחדרה, שם עלויות המחיה נמוכות יותר והחלו לעבוד כשכירים במשרד ביטוח. החייבת טענה כי בשל המצב הקשה עברה התמוטטות נפשית, הינה מטופלת אצל פסיכיאטר ונוטלת תרופות באופן קבוע. עוד נטען כי בשל מצבה הבריאותי אינה יכולה לעבוד ונטל הפרנסה מוטל על החייב. החייבת טענה כי מרבית חובותיה הינם בשל הערבויות עליהן חתמה לצורך פעילות סוכנות הביטוח.

7.         החייב טען כי הסתבכותו הכלכלית החלה לאחר שרכש עם החייבת בית בחדרה. החייב טען כי לצורך רכישת הבית נטלו החייבים הלוואת משכנתא אולם בשל מחלוקת עם הקבלן נאלצו להחזיר את הבית לקבלן תוך ויתור הדדי על תביעות ובכך ירדו לטמיון מספר רב של שנים בהם שולמה המשכנתא וההשקעה שהושקעה בבית. החייב טען כי לאחר שאובחן כחולה במחלת העייפת (CFS) הגורמת לתופעה של עייפות כרונית המתבטאת לעיתים בחוסר תיפקוד והמתפרצת בעוצמה בעת מצבי לחץ נפשי ופיזי פחתה תפוקת עבודתו והחלה הידרדרות קשה במצבו הכלכלי כאשר הכנסותיהם פחתו והוצאותיהם נותרו בעינן. החייב טען כי לאחר שלא עמד בנטל התשלומים נאלץ לסגור את המשרד ובניסיון להפחית את הוצאותיו עבר להתגורר עם החייבת בחדרה וכן נאלץ להעביר את תיק הביטוח.

            ממצאי ומסקנות חוות דעת הכנ"ר בעניין החייבים

8.         ב"כ הכנ"ר סבר בחוות דעתו כי אין להיענות לבקשת החייבת להכרזתה כפושטת רגל. ב"כ הכנ"ר טען כי החייבת לא שיתפה פעולה בחקירה ולא המציאה מסמכים כפי שנדרשה והכוללים אישורים על משלוח צו כינוס ללשכות ההוצל"פ ולכל הנושים, דו"חות כספיים של חברת מור סמדר סוכנות לביטוח (1998) בע"מ לשנים 1998-2004, העתק מהצהרות ההון שהוגשו למס הכנסה, דו"חות חודשיים על הכנסות והוצאות והסבר באשר לשעבוד כספי פיצויים מחברת הביטוח. ב"כ הכנ"ר טען כי החייבת טוענת כי הסתבכה בחובות בשל קריסתם כלכלית של עסקי בעלה ואולם החייבים לא המציאו כל מסמך הנוגע לעסקים אלה אשר יאמת טענתם ויוכיח כי העסקים קרסו בתום לב ובמהלך העסקים הרגיל. ב"כ הכנ"ר טען כי די בכך שהחייבים לא המציאו מסמכים ולא הוכיחו גרסתם כדי לדחות את בקשת החייבת להכרזתה כפושטת רגל. זאת ועוד, ב"כ הכנ"ר טען לחוסר תום לב בהתנהלות החייבת בהליך. נטען, כי החייבת נמנעת מהגשת דו"חות חודשיים על הכנסות והוצאות, אינה עומדת בתשלומים החודשיים שהושתו עליה וצברה נכון למועד עריכת חוות הדעת חוב פיגורים בסך של 4,000 ש"ח לקופת הפש"ר וכי לא המציאה אישורים בדבר משלוח צו הכינוס לכל הנושים.

9.         עמדה דומה הובעה על ידי ב"כ הכנ"ר בחוות הדעת בעניינו של החייב. ב"כ הכנ"ר טען כי החייב לא שיתף פעולה בחקירתו ולא המציא מסמכים כפי שנדרש והכוללים אישורים על יתרות כספים עדכניות בביטוח מנהלים ובקרן השתלמות, אישור על יתרות כספים בבנק הפועלים, טפסי 106 לשנים 2005-2009, דו"חות כספיים, שומות סופיות לשנים 1998-2005, דו"חות כספיים ל- 12 חודשים אחרונים שיפרטו את ההכנסות שהתקבלו מתיק הלקוחות של החייב, העתק מהצהרות ההון שהגיש למס הכנסה, אישורים על המצאת צו הכינוס לנושים ודו"חות חודשיים על הכנסות והוצאות לשלושת החודשים האחרונים.

            ב"כ הכנ"ר טען כי די בכך כי החייב לא המציא המסמכים הנ"ל כדי לדחות את בקשתו להכרזתו כפושט רגל. ב"כ הכנ"ר טען כי החייב לא המציא ראיה להוכחת טענותיו כי הסתבך בחובות בעקבות הפסדים כספיים שנוצרו לאחר שחלה במחלת העייפת. ב"כ הכנ"ר טען כי בנסיבות אלה לא עמד החייב בנטל ההוכחה המוטל עליו כי הסתבך בחובותיו בתום לב.

            ב"כ הכנ"ר הוסיף וטען כי גם לגופו של עניין החייב לא יצר חובותיו בתום לב. נטען, כי החייב תרם להסתבכותו בכך שחי בבזבזנות בתקופה שעובר להסתבכותו בחובות, כי החייב עקף מגבלות חוקיות שהוטלו על חשבונותיו וכי יתכן והחייב הסתייע לשם כך בחברות שונות שהיה מעורב בהקמתן. כן נטען כי החייב יצר חוב לרשויות המס. ב"כ הכנ"ר טען עוד כי התרשם כי החייב אינו מגלה את כל הטעון גילוי בנוגע לנסיבות הסתבכותו החובות.

            זאת ועוד, ב"כ הכנ"ר טען לחוסר תום לב בהתנהלות החייב בהליך. נטען, כי החייב נמנע מהמצאת מסמכים חיוניים להוכחת טענותיו, אינו מגיש דו"חות הכנסות והוצאות, אינו משלם תשלומים חודשיים כסדרם וצבר נכון למועד עריכת חוות הדעת חוב פיגורים בסך של 8,500 ש"ח לקופת הפש"ר וכי לא המציא אישור בדבר משלוח צו הכינוס לכל הנושים.

            ב"כ הכנ"ר סבר איפוא כי אין להיענות לבקשת החייב להכרזתו כפושט רגל. עם זאת, ב"כ הכנ"ר הוסיף וציין כי מאחר ומרבית מסקנותיו נעוצות בכך כי החייב לא המציא מסמכים להוכחת טענותיו, אזי הינו סבור כי יש ליתן לחייב הזדמנות אחרונה לבחינת טענותיו באופן ענייני ובכפוף לכך כי ימציא את כל המסמכים שנדרשו ממנו בהמשך לחקירתו ויסדיר את חוב פיגוריו לקופת הפש"ר.